כלכלה ירוקה

תמונה

הכלכלה הירוקה של טראמפ - להחזיר את הירוק לכדור הארץ

והנה פאנל הבונוס:

טראמפ – נותן משמעות חדשה למושג "כלכלה ירוקה".

קומיקס זה צויר במקור בקיץ 2017, לאחר שהנשיא דונאלד טראמפ החליט על פרישה מהסכם פריז. בהסכם פריז פורטו שורה של צעדים שהמדינות החתומות עליו מתחייבות לבצע, במטרה לצמצם את נזקיו של שינוי האקלים ולהתמודד עם השלכותיו: צעדים כגון צמצום פליטת גזי חממה, הזרמת כספים למיזמים ומחקרים הנוגעים בהתמודדות עם שינויי אקלים וצמצום גזי חממה וכיו"ב.

טראמפ כאמור החליט שארה"ב תפרוש ממהסכם. אישית, לאור ההיסטוריה של טראמפ כנשיא ,אינני מאמין שהוא באמת רוצה לפרוש, ויותר סביר לדעתי שזו פרישה לצורך חזרה ב"תנאים טובים יותר לארה"ב".

את הרעיון של לצבוע את הכדור בירוק קיבלתי במהלך טיול עם ההגן של הבת שלי, שקיבל תואר "גן אקולוגי מצטיין", וכפרס זכה לטייל לאורך קטע מנחל הירקון. בסוף הטיול צפינו ההורים והילדים במופע שכותרתו הייתה "איך לשמור על הכדור שלנו ירוק", ומייד הצטיירה בעיני התמונה של כדור הארץ שנצבע בירוק זרחני עקב פסולת תעשייתית ומיים מזוהמים. מכאן ועד לעשות את הקישור לקומיקס על טראמפ הדרך הייתה קצרה. הסיסמא "Make Earth Green Again" (בואו נהפוך את כדור הארץ לירוק שוב) פשוט מתבקשת.

לקומיקס המקורי באנגלית לחצו כאן.

קומיקסים נוספים באינסטגרם או באתר C-Section Comics..

מורשתו של אובמה

מורשתו של אובמה - קריקטורה פוליטית מאת עידן שניידר

ב-20 לינואר 2017 , יסיים ברק אובמה שתי קדנציות כנשיא ארה"ב. כשבאים לסכם את מורשתו של אובמה, בכל הנוגע למזרח התיכון, התמונה לא נראית מבטיחה במיוחד:

  • בסוריה, הציב לעצמו אובמה קו אדום לתקיפה ואז נסוג ממנו, תוך הפקרת הזירה לרוסים ולאיראנים. התוצאה: כמעט חצי מליון הרוגים, נכון לכתיבת שורות אלה, וגל פליטים חסר תקדים באירופה. תגובת השרשרת תגיע שנים מאוחר יותר בברקסיט, הסממן הראשון לקראת התפרקות אפשרית של האיחוד האירופי, לנוכח חילוקי הדיעות בנושא הטיפול בפליטים.
  • בזירה הישראלית-פלשתינאית – שר החוץ קרי הפנה את כל תשומת ליבו בתחילת הקדנציה שלו לנושא, בילה שבועות ממושכים באזור במטרה לקדם הסכם. התוצאה: אין תוצאה. הטרור הערבי ממשיך להכות בישראל והפלשתינאים עדיין לא מוכנים להכיר במדינה יהודית ולשבת לשולחן המשא ומתן. בהעדר משא ומתן, הקפאון המדיני נמשך וכך גם הבנייה הישראלית בהתנחלויות. עם כמעט חצי מליון ישראלים שגרים מעבר לקו הירוק, רעיון שתי המדינות נראה רחוק מתמיד.
  • במצריים, עם נפילת מובאראכ התעקש אובאמה לתמוך דווקא במועמד האחים המוסלמים, מורסי. מורסי הודח כעבור כמה שנים על-ידי עבד אל-פתאח א-סיסי, הגנרל החילוני, אבל יחסי ארה"ב מצריים נותרו בעיתיים בעקבות תמיכת אובמה בגורמי האיסלאם הקיצוני, השנואים על הצבא.
  • באיראן, הסכם הגרעין המפורסם שימים יגידו אם היה שווה את הנייר עליו היה כתוב (הערכתי הלא מלומדת – לא שווה. בהזדמנות הראשונה האיראנים יפרצו אותו וירוצו אל הפצצה). העולם השיג במקרה הטוב דחייה של כמה שנים בפיתוח הפצצה האיראנית. בעבור האיראנים, ההישגים העיקריים של ההסכם הם סיום הבידוד האיראני, ביטול הסנקציות, החזרת משטר האייתוללות לחיק הקהילה הבינלאומית, והכרה דה-פאקטו של ארה"ב באיראן כגורם משמעותי במזרח התיכון, תוך שיתוף פעולה פסיבי בעיראק וסוריה. ההישג היחידי מבחינת ישראל – סעודיה ומדינות המפרץ, שמבינות כי ננטשו על-ידי ארה"ב, מתחילות בשיתוף פעולה סמוי עם ישראל כנגד האוייב המשותף האיראני, זאת על פי מקורות זרים.
  • ואקורד הסיום – אי הטלת וטו על החלטת מועצת הביטחון 2334 הקוראת להפסקת הבניה בהתנחלויות. שמעתי אנשים מכנים את האקט של אובמה "חסר תקדים", אבל למען האמת ישנם הרבה תקדימים להחלטות אנטי ישראליות במועה"ב שעליהן ארה"ב לא הטילה וטו. למעשה, קיים תקדים אחד דומה להפליא – החלטת האו"ם 465 משנת 1980, שקראה לישראל לפרק את ההתנחלויות. גם כאן, נשיא אנטי-ישראלי (קרטר) בשלהי הקדנציה שלו, נתן הוראה לא להטיל וטו על ההחלטה, ובכך סייע להעבירה. להחלטה לא הייתה שום משמעות מעשית משום שקרטר היה אז כבר "ברווז צולע", ומחליפו רייגן היה אחד מהנשיאים היותר פרו ישראליים שישבו בבית הלבן (למרות שגם הוא ביקר את ישראל על מפעל ההתנחלויות). נראה שגם להחלטה 2334 לא תהיה משמעות מעשית ישירה, ראשית משום שהתקבלה תחת סעיף 6 של אמנת האו"ם (ולכן לא ניתן לכפות אותה על ישראל), ושנית כי דונלד טראמפ, הנשיא הנבחר, כבר הודיע שבקדנציה שלו "העניינים באו"ם יראו אחרת". ועדיין, זוהי מכה מדינית כואבת לישראל ולממשלת נתניהו.

הנשיא אובמה השיג כל זאת תוך נטישת בעלי הברית המסורתיים של ארה"ב באזור כמו סעודיה, מדינות המפרץ, מצריים החילונית, ובמידה מסויימת גם ישראל, תוך חיזוק גורמים איסלמיסטים קיצוניים באזור כמו איראן ותורכיה. בעקבות חוסר התלות של האמריקנים בנפט הערבי (טכנולוגית פצלי השמן), נסוגה ארה"ב הלכה למעשה מהזירה המזרח-תיכונית, וספק הפקידה ספק הפקירה אותה בידי רוסיה. ההפגזות חסרות האבחנה בסוריה ועצימת העין הרוסית (לפחות בשלב הראשון) לנוכח הטבח בחאלב הם רק דוגמא לצורה שבה הרוסים מנהלים את העסק.

זוהי מורשתו של אובמה במזרח התיכון. כיצד ינהג הנשיא טראמפ במזרח התיכון בכלל, ובישראל בפרט? ההצהרות של טראמפ עד עכשיו, במיוחד בהקשר הישראלי, מעודדות. אך כשלוקחים בחשבון את מצבה הכלכלי הקשה של ארה"ב, ואת חוסר העניין ההולך וגובר שלה במזרח-התיכון בעקבות העצמאות האנרגטית שלה, אינני צופה מעורבות יתירה של ארה"ב באזור. הלוואי ואני טועה.

קליפורניה מתעוררת למציאות חדשה

מריחואנה בקליפורניה חוקית ודונלד טראמפ ניצח בבחירות

עם כל הכבוד לדונלד טראמפ, המהפכה האמיתית בבחירות 2016 התרחשה ב- Golden State. האזרחים במדינה הצביעו בעד לגליזציה של מריחואנה בקליפורניה. כנראה שזו הנחמה היחידה בבחירות האלה עבור קליפורניה הליבראלית-דמוקרטית. קליפורניה מצטרפת בזאת לנבאדה, מסצו'סטס ומיין, גם בהן הצביעו בבחירות האחרונות בעד הפיכת הקנביס לחוקי. בארקנסו, פלורידה וצפון דקוטה הפכה המריחואנה הרפואית לחוקית.

לפי שעה בחירתו של טראמפ לא מתקבלת בעין יפה על-ידי חלק מהדמוקרטים. העובדה שקלינטון נצחה בבחירה הפופולארית (כלומר קיבלה יותר קולות של מצביעים בפועל, גם אם הפסידה במספר האלקטורים) תורמת לתחושת ההחמצה של הדמוקרטים. אלפי מפגינים יוצאים לרחובות, ובמקרים מסויימים ההפגנות מתודלקות על-ידי גורמים אנרכיסטיים והופכות לאלימות. ישנם כבר קולות בקרב הדמוקרטים שקוראים לשינוי שיטת הבחירות בארה"ב ולזניחת שיטת האלקטורים, במיוחד לנוכח העובדה שזו כבר פעם שניה ב 16 שנה שמועמד דמוקרטי זוכה בבחירה הפופולרית (רוב קולות המצביעים) אבל לא מצליח לזכות בנשיאות (רוב של אלקטורים) – ראה בחירות שנת 2000, בהן התמודד אל גור מול ג'ורג' וו בוש, וזכה במרבית הקולות.

הלגאליזציה של מריחואנה בקליפורניה היא צעד משמעותי בדרך להפוך את הקנביס לחוקי בשאר המדינות בארה"ב, ובהמשך אולי בשאר מדינות העולם. גם אם זה ריכך מעט מבחינתם את ההלם מבחירתו של טראמפ לנשיא, כנראה שאין מספיק מריחואנה בקליפורניה כדי לגרום לתושבי המדינה לקבל בהכנעה את ההכרעה הדמוקרטית של בחירות 2016.

עד שיתירו שימוש חוקי במריחואנה בארץ, למה שלא תקראו את C-Section Comics ? תוכלו להתחיל בקריקטורה הזו שציירתי בנושא לגליזציה של סמים קלים, עוד ב 2013. ירוק עולה.

 

רבצ"ר אופקים

תמונה

איור נוסף לרצועה הביטחונית של טל לאור בחדשות הלילה של הערוץ הראשון.

רבצר אופקים - קריקטורה מאת עידן שניידר

הפינה הפעם עסקה בין השאר בהתבטאויות האחרונות שפורסמו בתקשורת, של הרב הצבאי הראשי המיועד, הרב קרים, ומאוחר יותר של ראש המכינה הצבאית בעלי, הרב לוינשטיין, בנושאים כמו הומוסקסואליות, מעמד האישה ועוד. הרצב"ר המיועד, לאחר שיחה עם הרמטכ"ל, הוציא "איגרת הבהרה" שבה הוא חזר מחלק מדבריו, למרות שמנוסח הדברים משתמע שההתנערות מהדברים היא בעיקר לטובת התפקיד.

זכותו של הרב להחזיק באיזה דעות שירצה, והדברים שאמר, גם אם פוגעניים, עדיין נחשבים לגיטימיים במסגרת חופש הביטוי. אבל בעידן של היום, "האינטרנט זוכר", ומוטב שמי שמתכנן לרוץ לתפקיד ציבורי ייקח זאת בחשבון לפני שהוא משחרר אמירה כזו או אחרת.

(לצפייה בקריקטורה באיכות גבוהה יותר)

 

גבעת חלפון 2016

תמונה

קריקטורה חדשה שצויירה עבור הפינה "הקשב!" בהגשת טל לאור, המשודרת בחדשות הלילה של הערוץ הראשון.

גבעת חלפון 2016 - קריקטורה - עידן שניידר

הנושא הפעם היה פורנוגרפיה בצבא. הזמינות הגבוהה של הסמרטפונים והאינטרנט הסלולרי הפכה את הפורנו לזמין במיוחד בקרב חיילים, אשר לא מהססים לעיתים אף לצפות בפורנו בנוכחות מפקדיהם או בזמנים המחייבים ערנות (שמירות וכיו"ב).

גבעת חלפון 2016 - קריקטורה - צילום מסך ערוץ 1

לבורים שביננו, בקריקטורה – המ"פ שמגר וסילביה המשתוללת, מסצינת הפיתוי המפורסמת של גבעת חלפון אינה עונה (למדתי צ'יקום אצל סמי).

 

עמוד 1 מתוך 3123