קריקטורה חדשה שצויירה עבור הפינה "הקשב!" בהגשת טל לאור, המשודרת בחדשות הלילה של הערוץ הראשון.
הנושא הפעם היה פורנוגרפיה בצבא. הזמינות הגבוהה של הסמרטפונים והאינטרנט הסלולרי הפכה את הפורנו לזמין במיוחד בקרב חיילים, אשר לא מהססים לעיתים אף לצפות בפורנו בנוכחות מפקדיהם או בזמנים המחייבים ערנות (שמירות וכיו"ב).
לבורים שביננו, בקריקטורה – המ"פ שמגר וסילביה המשתוללת, מסצינת הפיתוי המפורסמת של גבעת חלפון אינה עונה (למדתי צ'יקום אצל סמי).
קריקטורה נוספת לפינה "הקשב!" בהגשת טל לאור, בחדשות הלילה בערוץ הראשון. הפינה הפעם עסקה בדרישתו של השר נפתלי בנט למינוי יועץ צבאי לחברי הקבינט, באיזון ביחסי הכוחות בין ראש הממשלה ושר הביטחון לשאר חברי הקבינט (רמז: אין), ואיך כל זה יכול להשפיע על מעורבות נשים בקבלת החלטות ביטחוניות.
טענתו של בנט היא שבעוד ראש הממשלה ושר הביטחון באים לישיבות הקבינט כשהם מעורים בחומר, שאר שרי הקבינט מגיעים עם חוסרים בידע, מה שגורם לעמדת נחיתות שלהם בזמן קבלת החלטות לעומת ראש הממשלה ושר הביטחון, ובחוסר יכולת שלהם לאתגר את טענותיהם של רוה"מ ושר הבטחון בזמן אמת. הדבר בא לידי ביטוי גם בדו"ח מבקר המדינה האחרון על מבצע "צוק איתן", וגם בדוחו"ת קודמים (למשל דו"ח וינוגרד על מלחמת לבנון השניה).
חדי העין ישימו לב להבדל בין הקריקטורה המפורסמת לעיל לבין צילום המסך מערוץ 1 שלהלן – הקריקטורה צוירה בהתראה קצרה מאד ובדדליין מאד צפוף, ולא הייתי מרוצה מהצורה בה ציירתי את בנימין נתניהו. בגרסא שבאתר עבר ביבי "שיפוץ פנים" קל.
קריקטורה ליום העצמאות, שצויירה עבור הפינה "הקשב" בחדשות הלילה של הערוץ הראשון.
למרות שהטרור הפלסטיני ממשיך להכות בנו, ולמרות האתגרים הבטחוניים הלא פשוטים, ישראל של היום היא עדיין אי של יציבות ושפיות יחסית, זאת כמובן בהשוואה לכאוס המשתולל במזרח התיכון. בערב יום העצמאות, בעוד בשמי ישראל מתפוצצים זיקוקים צבעוניים, נשמעים בשאר רחבי המזרח-התיכון הדי הפיצוצים של הטרור המשתולל של דאעש והאיסלאם הקיצוני. מצריים וסיני, לבנון, סוריה, עירק, ותורכיה – ולעומתם ישראל.
חג עצמאות שמח לכל בית ישראל, ומי ייתן וישרור בקרוב באזורנו שלום אמיתי.
הנה קריקטורות נוספות שצויירו במסגרת הפינה "הקשב" בחדשות הלילה בערוץ הראשון.
איור נוסף לפינה "הקשב!" של טל לאור בערוץ 1, העוסקת בנושאי צבא בטחון וחברה.
החשיפה הפעם בתוכנית – בעקבות גל הטרור צה"ל מתכנן לספק בקרוב לחיילים עורפיים שאינם נושאי- נשק גז-פלפל להגנה אישית. האיור עוסק בדילמות המוסריות החדשות איתן יצטרכו הג'ובניקים להתמודד כעת. (הפינה שודרה במהדורת חדשות הלילה בערוץ הראשון, בתאריך 5 לאפריל 2016).
הרפרנס הוא כמובן לפרשת החייל שירה במחבל מנוטרל בחברון. החייל נחשד בתחילה ברצח, והרמטכ"ל, שר-הבטחון וראש הממשלה מיהרו לגנות את המעשה. מאוחר יותר שונה האישום להריגה, זאת לאחר ששופטי בית הדין הצבאי קבעו כי טענת החייל כי חש סכנה לחייו אפשרית בהתאם לראיות. בזמן כתיבת שורות אלו נמצא החייל במעצר פתוח בבסיסו וממתין לתחילת משפטו, בעוד ברחבי הארץ מתקיימות הפגנות רבות הקוראות לשחרורו.
איור נוסף לפינה "הקשב" בהגשת טל לאור, בחדשות ערוץ הראשון. הפינה עסקה הפעם הנושא הטרדות מיניות במערכת הביטחון. האיור שלי בחר לעסוק בהטרדות המיניות בצה"ל, בפארפרזה לאימרה המפורסמת של דוד בן גוריון: "תדע כל אם עבריה כי הפקידה את גורל בניה בידי מפקדים הראויים לכך".
הנתון המעניין שנחשף בפינה הוא הפער בין מספר ההטרדות המיניות המדווחות במשטרה ובצה"ל לעומת גופים כמו שב"כ והמוסד. בעוד בצה"ל מוגשות בשנים האחרונות סדר גודל של כאלף תלונות על הטרדות מיניות בשנה, בשב"כ הוגשו בשנה שעברה שתי תלונות, ובמוסד – אפס. גם אם ניקח בחשבון את הפערים העצומים בסדרי כוח האדם בין צה"ל לארגוני הביון, עדיין מדובר במספרים מפתיעים, המרמזים על אחד מהשניים: או שבארגונים אלו מקפידים במיוחד על מניעת הטרדות מיניות, או שקיימת בגופים אלו מדיניות של השתקה ונורמות המדכאות דיווחים על הטרדות. נשאיר לכם להחליט מה סביר יותר.
