מכות מצריים – מכת צפרדע

כמידי שנה בפסח, הקומיקס המסורתי לכבוד החג. והפעם – מכת מצריים השנייה – צפרדעים:

מכות מצריים - מכת צפרדע - גרסת הנסיכה - קומיקס מאת עידן שניידר

כשציירתי את הקומיקס התלבטתי בין שתי גרסאות. רעיון אחד, אותו ציירתי לעיל, היה לצייר נסיכה שמנשקת צפרדעים והופכת אותם לנסיכים. זו קריקטורה עם נופך אופטימי. רעיון אחר היה מעט יותר עוקצני, והוא מובא להלן:

מכות מצריים - מכת צפרדע - גרסת הצרפתי

(במחילה מצרפתים שקוראים את הקומיקס).

הטקסט המקראי (מכת צפרדע, שמות ח' א'-ב')

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה: "אֱמֹר אֶל אַהֲרֹן: נְטֵה אֶת יָדְךָ בְּמַטֶּךָ עַל הַנְּהָרֹת, עַל הַיְאֹרִים וְעַל הָאֲגַמִּים, וְהַעַל אֶת הַצְפַרְדְּעִים עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם". וַיֵּט אַהֲרֹן אֶת יָדוֹ עַל מֵימֵי מִצְרָיִם, וַתַּעַל הַצְּפַרְדֵּעַ וַתְּכַס אֶת אֶרֶץ מִצְרָיִם

רוצים עוד קומיקס על מכות מצריים? הנה קומיקס על מכת מצריים הראשונה – דם .

קומיקסים נוספים (באנגלית) מחכים לכם באתר C-Section Comics.

בית השחי של וונדר וומן

בית השחי של וונדר וומן

והנה פאנל הבונוס:

השיח הפמיניסטי מתדרדר משחי אל שחי

בערב הסעודית, לנשים אסור לנהוג או אפילו לצאת מהבית ללא ליווי גברי. באיראן, הפרדה על רקע מגדר קיימת במקומות העבודה ובמרחב הציבורי, ורק 6% מחברי הפרלמנט הם נשים. אבל לפמיניסטים של הדור השלישי בארה"ב יש נושאים בוערים מאלו על השולחן – אחד מהם הוא בית השחי של וונדר וומן.

או ליתר דיוק – כמה שיער הוא מכיל.

כן, זה אמיתי. לאחר שיחרור הקדימון לסרט החדש של וונדר וומן, עלה קול זעקה ברחבי הטוויטר. לוחמי הצדק החברתי סערו בעקבות בית השחי המגולח למשעי של נסיכת האמזונות, המגולמת על-ידי גל גדות הישראלית.

הנה ציוץ אחד שכזה:

יש גם קולות אחרים כמובן:

ומה דעתי בנושא?

  1. זה אכן לא מציאותי שבית השחי של וונדר וומן מגולח.
  2. לא פחות מציאותית מכך היא העובדה שמדובר בנסיכת אמזונות שגרה באי גן-העדן, רוכבת על מטוס בלתי נראה ומשתמשת בלאסו האמת.

הנה קומיקס נוסף על וונדר וומן, בו וונדר וומן מתחתנת עם סופר-מן. וישנם קומיקסים נוספים על גיבורי על באתר. כמו כן תוכלו למצוא קומיקסים נוספים על גיבורי-על, ועל אנשים שאינם גיבורי-על, באתר C-Section Comics.

משה לומד על סיפור הבריאה

משה רבנו לומד על סיפור הבריאה

פעמים רבות לא ברור לי לגמרי כיצד רעיון לקומיקס כלשהו "נשתל" בראשי. במקרה של הקומיקס הזה על משה רבנו וסיפור הבריאה, היה קו מחשבה ברור שהוביל לרעיון לקומיקס, ואני הולך לשתף אתכם בסיפור הזה.

ספר בראשית מספר לנו כיצד ברא אלוהים את העולם. לפי המסורת היהודית, חמשת חומשי התורה (בראשית, שמות, ויקרא, במדבר, דברים) מכילים את דברי אלוהים חיים. על-פי המסורת, משה כתב את התורה בהשראת דברי אלוהים, ואחרים גורסים שהתורה נמסרה למשה במעמד הר סיני, ביחד עם עשרת הדברות, על-ידי אלוהים בעצמו. מכאן נובע שסיפור הבריאה המתואר בספר בראשית, ניתן לנו ע"י הקב"ה.

אם כך אכן היה, מדוע מספר לנו אלוהים שהעולם נברא רק בשישה ימים? זה סיפור שונה משמעותית מהסיפור שהמדע מספר לנו. כיצד אפשר להסביר את הפערים הללו?

אם אתם אתאיסטים, החיים שלכם קלים : אתם טוענים שאלוהים לא קיים, ולכן ספר בראשית, כולל סיפור הבריאה הוא לא יותר מאשר מיתולוגיה של תקופת הברונזה. אין קונפליקט, אפשר לחזור לשגרה.

אבל אני קריקטוריסט, וכקריקטוריסט אני אוהב לתת למחשבות שלי לזרום ולחפש פתרונות מורכבים.  אז בהנחה שאלוהים אכן קיים, כיצד זה שסיפור הבריאה שאבינו שבשמיים נתן למשה שונה כל-כך ממה שהמדע בן-זמננו מספר לנו כיום?

אני אוהב את הביטוי "אבינו שבשמיים". אחרי הכל, אני אבא בעצמי. אם אחד מילדיי יבוא אלי וישאל אותי "אבא, איך נוצר העולם?", איזה תשובה אתן לו? הדבר תלוי כמובן באיזה מילדיי שואל את השאלה. אם מדובר בביתי בת הארבע, היא תקבל תשובה קצרה ופשוטה, במושגים שהיא מסוגלת להבין. אם מדובר בבני בן השבע, הוא יקבל תשובה ארוכה ומורכבת יותר. תהיו בטוחים שהתשובה לא תכלול את המונחים "קווארקים" ו"לפטונים". אם היה לי ילד בן שמונה-עשרה בעל ידע בסיסי במתמטיקה ופיסיקה, אולי הייתי משחיל לו את המונחים האלה לתשובה. הנקודה שלי היא כזו: התאם את הסיפור לקהל. אי אפשר לצפות מילד בן ארבע לרמת הבנה כזו של ילד בן שבע, או של ילד בן שמונה-עשרה.

ובדיוק כמו שלילדים יש רמות הבנה שונות, כך גם לבני-האדם בתקופות שונות של ההיסטוריה. לפיכך, אם מניחים שאלוהים קיים והוא אכן נתן את התורה למשה בהר סיני, ביחד עם סודות בריאת העולם, עבורי זה דיי ברור שאלוהים לא היה מתחיל לדבר על קווארקים ועל לפטונים ועל היקום המתרחב. תאוריית המפץ הגדול קשה מאד להבנה, אפילו בעבור מרבית בני-האדם המודרניים, שמרביתם הם בעלי השכלה מתקדמת ורחבה. אז מה ניתן לצפות מאנשי תקופת-הברונזה, שהיו חסרי הבנה בפיסיקה ומתמטיקה בסיסית, וברובם אפילו לא ידעו קרוא וכתוב?

אלוהים היה צריך להסביר את סיפור הבריאה במונחים שמשה רבנו ושאר קהל עידן-הברונזה היו יכולים להבין.

זה קו המחשבה שהוביל לקומיקס הזה.

הנה עוד מחשבה מעניינת: אם אלוהים אכן קיים, והוא יתגלה אלינו שוב בעתיד הקרוב, איזה סיפור יספר לנו הפעם? על-פי הלוגיקה הנ"ל, הסיפור שיספר לנו יהיה דומה מאד למה שתאוריית המפץ הגדול גורסת, משום שזו רמת ההבנה שאליה מסוגלים בני-האדם של היום להגיע. אין בכך לרמז שאנחנו קרובים מאד ל"אמת", וזהו החלק העצוב: אפילו סיפור המפץ הגדול כנראה רחוק מאד מאיך שהיקום באמת נוצר.

בדיוק כפי שרבים מאיתנו מגחיכים היום את סיפור הבריאה של ספר בראשית, אין לי ספק שהמדענים של המאה ה-31 יגחיכו את תאוריית המפץ הגדול ויכנו אותה פרימיטיבית. אבל זו בדיוק הצורה שבה הידע האנושי מתפתח – אנו הוגים תאוריות המסבירות את מה שאנחנו יודעים לגבי העולם, ואנו מוצאים עדויות שיתמכו בתאוריה שלנו. במידה ואנו מוצאים יותר מידי עדויות הסותרות את התאוריה שלנו, אנו מוצאים תאוריה טובה יותר המסבירה את העולם ושעבורה יש פחות עדויות סותרות. וכדי שנרגיש טוב עם עצמנו, אנו כוללים בתהליך גם את הגחכת התאוריה הקודמת והגחכת המאמינים בה כפרימיטיביים. ככה עובד המדע רבותיי!

הקומיקס הזה על סיפור הבריאה צוייר במקור באנגלית ופורסם באתר קומיקס הרשת שלי, C-Section Comics. תוכלו לשוטט שם ולמצא קומיקסים נוספים באנגלית, או להשאר נאמנים לחזון אליעזר בן-יהודה ולקרא קומיקסים נוספים בעברית ממש כאן, למשל הקומיקס הזה שמיישב סתירה נוספת בין דת ומדע.

וכתמיד, הנה פאנל בונוס:

משה רבנו הר סיני נשבע בי

הנשיקה של ספיידרמן

הנשיקה של ספיידרמן

פאנל בונוס:

ספיידר-פייס

הסצינה המפורסמת מהסרט ספיידרמן (2002), בה מרי ג'יין ווטסון (קירסטן דאנסט) מנשקת את ספיידרמן (טובי מגווייר) בזמן שהוא נתלה הפוך על קורי העכביש, נכנסה במהירות לרשימת הסצינות האייקוניות בהיסטוריה של הקולנוע. למעשה, עפ"י ויקיפדיה, המגזין "Entertainment Weekly" שם את סצינת הנשיקה של ספיידרמן ברשימת הסצינות הטובות של העשור, בנימוק הבא: "קיים קו דק בין הרומנטי לנדוש. הנשיקה רוויית הגשם בין ספיידרמן למרי ג'יין מ 2002 מרקדת בקלילות על הקו הזה. הסיבה שזה מצליח? גם אם היא חושדת שספיידרמן הוא פיטר פרקר, היא לא מנסה לגלות אם זה נכון בודאות. וזה לכשלעצמו סקסי."

הנה הקטע המפורסם מהסרט: נשיקה בין אמ ג'יי ווטסון לספיידרמן ההפוך.

הקומיקס על הנשיקה של ספיידרמן לקוח מאתר הקומיקסים שלי, C-Section Comics. אם תשוטטו מספיק בארכיונים תגלו קומיקסים נוספים על גיבורי-על. ואם לא תשוטטו, ייתכן שלא תגלו.

אמנות הזיוף

פייק ניוז - קומיקס על הטייה תקשורתית - מאת עידן שניידר

פאנל בונוס

פייק ניוז או חדשות אמיתיות

האמינו או לא, ציירתי את הקומיקס הזה הרבה לפני שפרץ הדיון הציבורי בארה"ב בנושא "עובדות אלטרנטיביות" ו-"פייק ניוז" (fake news). הפולמוס האחרון החל לאחר שהנשיא טראמפ האשים את רשת סי-אן-אן בהפצת עובדות שקריות לגבי טקס ההשבעה הנשיאותי של טראמפ. טראמפ טען ש CNN ניסתה ליצור תמונה מעוותת לגבי כמות המשתתפים שנכחו בטקס, לעומת טקס ההשבעה של הנשיא הקודם ברק אובמה.

ברשותכם, לא נכנס לנקודה מי מהצדדים צודק, מכמה סיבות. ראשית, בדיוק כמותכם, לא נכחתי בטקס, ולכן אין ביכולתי לדעת לאילו תמונות עלי להאמין. שנית, אין לי שום עניין בתחרות המטופשת של "למי יש יותר גדול" בין דונאלד טראמפ וברק אובמה. תחת זאת, הייתי רוצה לדון בקצרה בתפקידה של התקשורת בויכוח הנ"ל. כמו כן, נבחן האם החשדנות הגוברת של ציבורים מסויימים במקורות התקשורת שלהם היא מוצדקת או לא, והאם הוגן לעשות שימוש במונח "פייק ניוז" בהקשר של גופי תקשורת מכובדים כמו CNN או "ידיעות אחרונות"?

מדוע אף אדם לעולם לא יחווה את החדשות כמדויקות

כל מי שמכיר באופן אישי סיפור כלשהו, שפורסם לאחר מכן בחדשות, יסכים שהסיפור שדווח לא היה "מדויק ב-100%". כתבות חדשותיות לעולם אינן מדויקות, ולעולם לא יוכלו להיות מדויקות. יש לכך סיבות טובות. סיבה ראשונה: כתב חדשות טוב מקבל בד"כ את הסיפור שלו מכמה מקורות, מצליב בין המקורות, ומסנן מהסיפור את מה שלדעתו לא רלוונטי. הסיפור שהוא כותב עובר כמה מסננים נוספים (עורך, לפעמים גם עורך ראשי). התוצר הסופי, המוצלב והמסונן הופך להיות אותו סיפור אשר קוראים בעיתון או אייטם שמשודר במהדורת החדשות.

האדם הסביר מבין כיצד עובד תהליך של דיווח חדשותי. לפיכך, מרבית האנשים הסבירים והנבונים יקבלו את העבודה שלסיפור יש יותר מזווית אחת, ולכן ניתן לספר את אותו הסיפור בכמה דרכים שונות. מסיבה זו אף סיפור חדשותי לא יכול להיות מדוייק במאת האחוזים, בפרט בכל הנוגע לחוויות הסובייקטיביות ולפרשנות הניתנת למה שהתרחש.

יחד עם זאת, האדם הסביר והנבון מצפה מכתבי החדשות להיות:

  • מקצועיים – על הכתב להשיג כמה שיותר עובדות מכמה שיותר מקורות מהימנים, בגבולות האפשר.
  • אובייקטיבים / הוגנים – על הכתב לשים בצד הטיות, אמונות, ודעות אישיות כאשר הוא מדווח את הסיפור. הכתב מחויב לבצע את עבודתו ולסקר את העובדות ללא משוא פנים.
  • אמיתיים / אוטנטיים – על הכתב לספק כמה שיותר זויות לסיפור, מבלי להשמיט פרטים חשובים. למשל, בסוף כתבת תחקיר, נהוג להשמיע את תגובת הנחקר, כדי לשמוע את הצד שלהם בסיפור.

לבסס מחדש את האמון שאבד

כאשר גוף תקשורתי לא עומד בקריטריונים הנ"ל, הוא יוצר סדק באמון שבינו לבין צרכניו. למרבה הצער, יותר ויותר גופי תקשורת אינם עומדים בסטנדרטים בסיסיים אלה.

  • כאשר גוף תקשורת מפרסם סיפור הכולל אינספור עובדות שלא נבדקו, או סיפור שכולל כותרת מטעה, רק בכדי שאותו גוף יוכל למכור יותר עיתונים, או לקבל יותר כניסות לאתר, המקצועיות שלו נפגעת.
  • כאשר גוף תקשורת תומך במועמד מסויים לנשיא / ראש ממשלה, הוא מאבד את הטיפה האחרונה של אובייקטיביות שנותרה בו.
  • כאשר ארגוני חדשות משמיטים מדיווחי החדשות שלהם את מוצאם או דתם של טרוריסטים, למרות שאותם טרוריסטים בצעו את מעשיהם בשם אותה דת או בגלל מוצאם, הם משמיטים חלק חיוני מהדיווח, ובכך פוגעים באוטנטיות שלהם.

הוסיפו לכך את הקשרים שיש למו"לים בכירים ולאיליי הון תקשורתיים עם פוליטיקאים ואנשי עסקים בכירים, וקיבלתם סיבה נוספת לפקפק ביושרתם של חלק מגופי התקשורת.

אמון הוא מילת המפתח כאן. ברגע שמתחילים לאבד אמון בגופי התקשורת, קשה לנו יותר ויותר להאמין לחדשות שמדווחים לנו, במיוחד לאותן החדשות שמערערות את האידיאולוגיה שלנו או האמונה שלנו. כאשר צרכן החדשות מתחיל לתהות לגבי כל ידיעה בעיתון: "האם זה באמת נכון?" או "מהי האג'נדה הנסתרת העומדת מאחורי פרסום הכתבה?" אזי כל הסיפורים מתחילים להישמע כמו "פייק ניוז", אפילו אותם סיפורים שהם חשובים ונכונים ומתבססים על מקורות אמינים.

לפיכך, דונאלד טראמפ צודק בדבר אחד: ככל שההטייה התקשורתית הופכת לנפוצה יותר, ארגוני החדשות הגדולים ממשיכים לאבד את אמינותם (בד בבד עם ירידה בחשיפה אליהם, משום שאנשים פשוט מתייאשים ומפסיקים לצפות בחדשות "המיינסטרים"). עובדה זו צריכה להדאיג אותנו, משום שתקשורת חזקה ועצמאית היא מרכיב יסודי של כל חברה דמוקרטית בריאה וחפצת חיים. עלינו לשמור על כלבי השמירה של הדמוקרטיה, כי בלעדיהם, נפקיר את החצר שלנו לזאבים ושועלים.

אם חשקה נפשכם בעוד כמה קטעי קומיקס בנושא תקשורת, כדאי לכם לבקר באתר C-Section Comics. הנה קומיקס אחד למשל המתאר מבזק חדשות פרהיסטורי, עמוס בעובדות אלטרנטיביות, חדשות מזויפות וופייק ניוז מהעבר. והנה קומיקס על מבזקי חדשות, או כיצד הפורמט המודרני של מבזקי חדשות מפספס לגמרי את הפואנטה.