אז למה ציירתי את נדב איל?
- כי בזמן משבר הקורונה הוא היה ועודנו מקור מידע עיקרי עבורי בכל מה שנוגע לנגיף.
- כי הוא היה בין הראשונים בארץ שדיווח ברצינות על התפרצות הקורונה בסין, ובין העיתונאים הבודדים שהתייחסו לסיפור ברצינות מהרגע הראשון (להלן: "הראשון שזיהה").
- כי הוא לא תחם את עצמו לתחום סיקורו, חדשות חוץ, אלא מינף את תחום סיקורו בכדי להנגיש לציבור מידע חשוב, בפרט מידע רפואי ומדעי, על הנגיף.
- כי הוא טורח וקורא מאמרים רפואיים ודיווחים של רופאים, מדענים וקולגות בארץ ובעולם ומצליח לתמצת לנו את עיקרם.
מבחינת ציור – מאפיינים שבהם התמקדתי הם כמובן השיער (מה הקטע של כתבי חוץ ושביל בצד בסטייל אירופאי? 🙂 ) המשקפיים והחיוך המיוחד. את העיניים ציירתי גדולות כדי לתת לקריקטורה סגנון קרטוני. הקריקטורה עברה את מבחן אשתי הילדים ("זה ההוא מהטלויזיה, ערוץ 13, נו ערד ניר!" אמרו בהתחלה, ומהר מאד תיקנו לנדב איל 😂).
הנה קריקטורה קודמת שציירתי של דווייט שרוט (ריין ווילסון) מהמשרד. והנה קומיקס קודם בנושא מגיפת הקורונה.
עקבו אחרי בטוויטר או באינסטוש.
לינק לקומיקס שלי (באנגלית).
